המודיעין הגלוי – כך זה התחיל

"חצב" – כך זה התחיל

בתום מלחמת העצמאות, שני גורמים במחלקת המודיעין (ממ"ן) עסקו באיסוף ידיעות ממקורות גלויים ובעיבודן – מודיעין 7, בראשותו של פנחס פיק, שאסף מידע גלוי על צבאות ואמצעי לחימה בעולם מתוך ספרות מקצועית, כתבי עת ועיתונים; ומודיעין 10, בראשות שמואל טולדנו שליקט מידע פוליטי, כלכלי, חברתי ודמוגרפי על ארצות ערב מן העיתונות הערבית והמערבית. בתחילת 1949 בוטל מודיעין 10 והפך למדור הערבי במודיעין 7. תפקידו העיקרי של המדור היה ליקוט ותרגום מידע שהתפרסם בעיתונות ובפרסומים כתובים אחרים בערבית או באנגלית וצרפתית שהופיעו בארצות הערביות.

            בתחילת 1950 שרתו במודיעין 7 עשרה קצינים ועשרים חוגרים ואזרחים שעסקו בתרגום מערבית ומשפות אירופיות וכן בכרטוס ותיוק המידע. עבודת המדור הערבי סוכמה מדי יום בלקט של ידיעות מתוך העיתונות הערבית שעסקו במגוון של נושאים כמו: מצב הפליטים, נושא הנפט, הברחות סמים, נושאי תעופה ונושאים צבאיים. ליקוט קטעי העיתונות ותרגומם נעשה על-פי הנחיות חוליות המחקר שנמסרו באמצעות המדור לתאו"ם .כדי להקל על צרכני המידע שהתפרסם בעיתונים השונים, הכין המדור הערבי קטלוג של העיתונים השונים בארצות ערב.

המפתח כלל את: מקום הופעת העיתון, שנת היווסדו, זהות בעליו, את מי הוא מייצג ומהו הקו הפוליטי של העיתון.

            גורם מודיעיני נוסף שעסק במעקב שיטתי אחר העיתונות הערבית היה המדור הערבי של "דעת" [לימים – המוסד] .קוראי העיתונות הערבית באגף החקר גילו עניין בידיעות, הצהרות, ראיונות ומאמרים בנושאים המדיניים – בעיקר אלו שנגעו לעמדות מדינות ערב כלפי ישראל וכן ליחסים הבין-ערביים וליחסי מדינות ערב עם המעצמות. עדיפות שנייה היתה לידיעות על הפוליטיקה הפנימית במדינות ערב ועל מצב הפלסטינים.

             העיתונים הערבים הושגו בדרכים שונות : דרך קפריסין הגיעו עיתונים ממצרים, סוריה ולבנון. עיתונים מעיראק נשלחו בדואר אוויר לכתובת בלונדון ומשם הגיעו לארץ. מאוחר יותר נרכשו עיתונים גם על-ידי הנספחים הצבאיים בצרפת ובבריטניה. עיתונים ירדנים וירדנים-פלסטינים הושגו באמצעות יחידת התפקידים המיוחדים של המשטרה בירושלים בכפר בית צפאפה שבדרום העיר. הזמן שחלף בין הופעת העיתון להגעתו למדור הערבי נע בין ארבעה לעשרה ימים.

            במחצית הראשונה של שנת 1950 שונה ייעודם של כל אנשי לשכת מודיעין 7, למעט המדור הערבי, והם הפכו מיחידת איסוף לענף מחקר. שמואל טולדנו מונה למפקד מודיעין 7 אשר הצטמצם במתכונתו החדשה למדור הערבי בלבד והוכפף לראש ענף איסוף. בסוף 1950 סיים שמואל טולדנו את תפקידו כמפקד מודיעין 7 ועבר לפקד על יחידת החקירות – מודיעין 5. לאחר זמן קצר בתפקידו החדש הציע לאחד את מודיעין 5 עם יחידתו הקודמת – מודיעין 7. למרות שלא היה הגיון ברור באיחוד האיסוף ממקורות גלויים ומחקירות, אישר מפקד הממ"ן (מחלקת המודיעין באגף המבצעים בצה"ל), בנימין ג'בלי  את המהלך ובתנאי שלא תיפגע יעילותו של מודיעין החקירות. לכאורה, מודיעין 7 נבלע בתוך מודיעין 5, אך למעשה הוא השתלט עליו והיחידה החדשה הפכה תוך זמן קצר ליחידת איסוף ממקורות גלויים.

            במתכונתו החדשה היה מודיעין 5 אחראי לכל הנושאים הערביסטים-לשוניים בחיל המודיעין: תרגום, ניהול ספריית המודיעין (שהכילה ספרים, עיתונים וכתבי עת) והכנת מילונים-עזרים לשוניים. מודיעין 5 הפיץ לצרכנים לקט ידיעות יומי מתוך העיתונות הערבית שכלל, ידיעות שוטפות בנושאים צבאיים,מדיניים וכלכליים . כמו כן דווחו  ידיעות מעיתונות המערב על הנעשה במדינות ערב.

            ההאזנה לתחנות הרדיו הערביות הוטלה על מודיעין 2 שעסק ממילא בתחום האזנה/סיגינט. אולם מגבלות כוח אדם וסדרי עדיפויות מנעו ממודיעין 2 כיסוי שיטתי של השידורים הגלויים והנושא נותר יתום. במאי 1949 החל ענף החקר להאזין לשידורים הערביים ולפרסם סקירה יומית של מהדורות החדשות והפרשנויות. רק בסתיו 1951 קיבל על עצמו מודיעין 5 את משימת ההאזנה לשידורי הרדיו הערביים – תחנות הרדיו של קהיר, בגדאד, דמשק, בירות ורמאללה. הידיעות הרלבנטיות תורגמו והופצו ב"ילקוט" יומי, בחלוקה לארצות ולנושאים. האזנה מקבילה לשידורים הערביים נמשכה במחלקת החקר של המוסד. במרץ 1952 החליט ראובן שילוח לבטל את הכפילות בהאזנה לשידורים הערבים. הוא תגבר את חוליית ההאזנה של מחלקת החקר בקריה בתל-אביב ועל מודיעין 5 הוטל להעביר לחוליה עובד וציוד.

            בתחילת 1952 מונה שמואל שגב (סבאג) לראש מודיעין 5 במקום שמואל טולדנו. החידוש העיקרי שהכניס בעבודת היחידה היה הכנת סקירות מסכמות על נושאים מוגדרים בעלי עניין מודיעיני, בנוסף ללקטים השוטפים שהכילו תרגום מתומצת של ידיעות מתוך העיתונות ושידורי הרדיו הערביים ומתוך העיתונות המערבית. מוקד עניין נוסף של מודיעין 5 היה ראיית הערבים את ישראל, כפי שהשתקפה בעיתונות ובשידורי הרדיו הערביים. המידע בנושא זה תורגם והופץ בסקירות שכותרתן הייתה: "ישראל בעיני אויביו". לעיתים הפיץ מודיעין 5 גם תרגום של מאמרים בשלמותם מתוך העיתונות הערבית בנושאים שנתפשו כערכיים מבחינה מודיעינית. בתחילת 1953 מונה שמעון סומך לראש מודיעין 5 והיא הוכרזה כיחידה עצמאית. באפריל 1954 הוכפפה היחידה לקצין המודיעין הראשי. היחידה כללה: חולית מיון, חולית תרגום, חולית עריכה וחולית ההאזנה. כוח האדם הסדיר של היחידה (תקן ב') מנה בשנת 1955 23 איש (11 קצינים ו-12 חוגרים). תקן א' כלל 149 איש, מהם 126 איש שרובם יועדו לנושא החקירות.

מודעות פרסומת

חמש שנים להסתלקותו של יואל בן פורת – מבחירי קציני המודיעין

גילוי נאות: הוא היה מושא להערצה שלי (היו לי שניים כאלה בחיים : המורה דב עירון ויואל). הוא פתח לי את המודיעין אשר היה לימים בשבילי מבוא לתחומים רבים – משפחה, עניין, מסלול שרות ומסלול חיים.
ארבעה תפקידים מלאתי בצבא אחריו, לפי סדר כרונולוגי: עוזר רמ"ח איסוף , מפמ"ר 7143, מדריך במב"ל, דובר צה"ל.
יואל היה צירוף של הטמעת משמעות השואה לעם ישראל ולבטחון ישראל, הפנמת ערך ההתרעה, שנים לפני מלחמת יום הכיפורים ומכאן תסכולו הגדול ( פרל הרבור היה נושא לימוד בכל קורסי הב"ר הראשונים).
הערבית – שפה, תרבות, הבנת השכן והאויב. לא ניתן בלי זה. תבונה עמוקה, חכמה ( היה "איש חכם", תואר לא מובן מאליו) חזון, ראייה קדימה.

יואל התמנה לתפקיד מפקד 8200 בשנת 1972 , לפני 40 שנה. באותה שנה התמנה גם אלוף אלי זעירא להיות ראש אמ"ן. לימים היו שניהם כרוכים זה-בזה בעניין ההתרעה.

יואל כותב בספרו "נעילה": "אכלתי, נשמתי, וישנתי מודיעין"
"הייתי קצין מודיעין זהיר ומשוגע לדבר אחד – ההתרעה"
מה יכול להיות יותר סמלי בקראנו בספר יואל:
תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.

הדרך המתאימה ביותר ללכת לאורו ולהזכיר את תרומתו ופועל חייו היא לקיים ארוע שנתי על ההתרעה ביישומים הכי אקטואליים.
יבורכו העושים במלאכת ההתרעה כיום.  יישר כח למארגנים !!

אפרים לפיד
מאי 2012

היסטוריון מגרמניה בביקור במל"מ – מתעניין בספר החדש על המודיעין הישראלי

דר' שמידט-אינבום, Erich Schmidt-Eenboom היסטוריון של המודיעין הגרמני היה אורח המלמ והתקבל ע"י המנכ"ל דודו צור. לאחר תדרוך מאפרים לפיד ועמוס גלבוע ביקרו האורח ורעייתו במוזאון הטרור בלווי דר' שלמה שפירא מאוניברסיטת בר אילן העומד כיום בראש האגודה הבינלאומית של ההיסטוריונים של המודיעין.

 

 

 

 

 

 

 

בתמונה : לפיד מעניק לאורח את ספר המודיעין באנגלית שיצא לאחרונה על ידי מל"מ

 

ספר חדש באנגלית חושף את הניסיון המודיעיני של ישראל הוענק לשר הביטחון

ספר חדש על המודיעין הישראלי באנגלית הוענק היום לשר ביטחון, אהוד ברק על ידי המחברים עמוס גלבוע ואפרים לפיד – קציני מודיעין בכירים בעבר, ומנכ"ל המרכז למורשת המודיעין דודו צור.

שר הביטחון, בעברו ראש אמ"ן ואיש מודיעין מקצועי ומנוסה, כתב בהקדמה לספר: "אנו שמחים לשתף את העולם בניסיון המודיעיני המרשים של ישראל"

בתמונה: אפרים לפיד, עמוס גלבוע, אהוד ברק ודודו צור

 

 

 

 

 

 

קרדיט לתמונה: אלון בסון, משרד הביטחון

תמונות מהשירות הצבאי

 

 

 

 

 

 

קורס קציני ב"ר יחידה 515 – מחזור ג' 1965 בסיור בקו העירוני בירושלים
שורה עליונה מימין – רן יגנס, נטע אביגדורי, יואל בן פורת, רפי בן-נון, נתן אתיאל, שלמה חפץ, מיכאל סגן-כהן, נתן ליניאל, (לא מזוהה)
באמצע – אורי דותן, דרור בוכמן-מגל, דני איזנברג
שורה קדמית (כורעים) – אפרים לפיד, יגאל שפי, משה קריסטל, זמיר שבת , (לא מזוהה) , שלום גרין

 

 

 

 

 

 

 

 

אלוף שלמה גזית נפרד מהסגל הבכיר של 8200 – שנת 1979
מימין – ראובן ירדור סגן המפקד, שלמה גזית ראש אמ"ן, אריה בנטוב מפקד 8200, אפרים לפיד מפמ"ר הקומינט

 

 

 

 

 

 

 

 

רב שיח על המודיעין במלחמת ששת הימים במלאת 15 שנה למלחמה – גלי צהל 1982
ההקלטה במשרדו של אהרון יריב במכון יפה, אוניברסיטת תל אביב
מנחה אפרים לפיד ( רמ"ח איסוף), לידו במדים ערד ניר, כתב צבאי גל"צ
משתתפי הרב שיח סביב השולחן: אהרון יריב , ז'מקה גנדלר, יהושע בר מסדה, חגי מן, שייקה ברקת (מוסתר ליד אהרלה)

מידעון מל"מ #12 פברואר 2012

roeim-malam_12

תא"ל מיל' אפרים לפיד מספר על נקדימון רוגל ז"ל

מתוך תכנית "שישי אישי", 9.12.11, רשת ב', מנחה: מושיק טימור.

"שישי אישי" 9.12.11