ההסברה הישראלית במבצע "עמוד ענן", נובמבר 2012

"עוצמה רכה" היא ה"ענן" ההולך לפני המחנה – סיכום ביינים

 מאת אפרים לפיד

מבצע צבאי מידתי מתוכנן היטב, המחזיר את כושר ההרתעה לישראל תוך שיקולים של גיבוי ציבורי עולמי. פיקוד העורף מצליח להנחיל לכל אזרח מדיניות מיגון יעילה ויוצר חזית אזרחית איתנה, דובר צה"ל שוטף את הרשתות החברתיות בארץ ובעולם במידע ויזואלי עדכני בשפות רבות, מטה הסברה לאומי מתאם באפקטיביות רבה פעילות מדינית, אזרחית ובטחונית של גורמי הממשלה וארגונים לא רשמיים, ראשי הערים מחזקים את החוסן החברתי בישובם – פסיפס מוצלח של דיפלומטיה ציבורית  במבצע מרוכז של שבוע ימים. "המסביר לצרכן" במהדורה מעודכנת של נובמבר 2012.

 בשנים האחרונות ראינו שינוי מתמשך באסטרטגיית הסכסוך במזרח התיכון : העוצמה שישראל מפיקה בעימות עם האויב אינה עוד רק כוח פיזי, מטוסים, טילים, שריון, חי"ר. גורמים דומיננטיים עתה הם שחקני "העוצמה הרכה" , שיקולי הדיפלומטיה הציבורית (לשעבר "הסברה" ..), הדין הבינלאומי, הפעילות להשגת תמיכה מדינית עולמית – קשת הדרכים הלא-כוחניות המגבות את המהלכים הצבאיים. שיקולים אלה היו  אבני יסוד בתכנון ובביצוע של מבצע "עמוד ענן"  השבוע.

 שותפים לשיקולים אלה הם מראש הממשלה, שרי הביטחון והחוץ דרך הרמטכ"ל והמטה הכללי ועד מפקד הפיקוד, האוגדה והמח"ט.

במבצע "עמוד ענן" המסתיים בימים אלה יש לנו הזדמנות מעודכנת להיווכח עד כמה אנחנו מדינה בבחינת "ארגון לומד".

ברמה המדינית הבכירה הצליחה ישראל בימים אלה לרתק את העולם בהזדהות מלאה עם החובה של מדינה להגן על אזרחיה. מנהיגי עולם, ממשלות וארגונים בינלאומיים שטרחו בעבר לגנות את ישראל מייד על הפעלת כוח צבאי על אוכלוסייה חסרת ישע נוכחו עתה במבצע צבאי מידתי ו"כירורגי", תוצאה של הפקת לקחים ממבצעי עבר ומתכנון קפדני, אימון מוקדם והכנות יסודיות בכל דרגי הצבא.

 כל המערכות השתפרו באופן שיטתי מאז לבנון השנייה דרך "עופרת יצוקה" ועד היום.

מטה ההסברה הלאומי שהוקם ב 2007 הוכיח עתה את ניסיונו הרב ויכולתו בניווט מתואם של מאמצי ההסברה של משרד החוץ, צה"ל, הרשויות המקומיות  ועשרות ארגונים רשמיים ולא רשמיים בארץ ובעולם  שתרמו לרשת את המידע תומך הלחימה. המידע הופץ בשני אפיקים: הצבאי , על פעילות צה"ל בעזה והאזרחי על עמידת הציבור בדרום בפגיעות הטרור החמאסי.

המטה הלאומי היה שותף כבר בתהליך המדינתי בהחלטת הקבינט על היציאה למבצע.

את הפעילות ההסברתית הצבאית הובילה לפי המסורת חטיבת דובר צה"ל תוך שיפור עצום בהעברת מידע ויזואלי לטלביזיות ולרשת האינטרנטית בארץ ובעולם באיכות ובמהירות שלא הכרנו. עשרות אלפי כניסות לאתרי צה"ל, פי 10 מיום רגיל, כ 200 אלף עוקבים בטויטר, כ- 280 אלף עוקבים בפייסבוק, עלייה של 40% מתחילת המבצע. פעולה רבה נעשתה מראש בהכנת חומר, תוך פתיחות והבנה רבה יותר מבעבר  "לשחרר" חומר מודיעיני להסברה מתוך הכרה בחשיבות זירת התודעה.  דובר צה"ל הפיץ מידע בחמש שפות וגם העמיד צוות להזמת שמועות זדוניות שהפיץ האויב לתקשורת העולמית.דוגמה קטנה לתשומת הלב הבינלאומית שניתנה בתכנון ההסברתי המוקדם היא שמו של המבצע באנגלית

"Pillar of Defense"

שאינו תרגום מדוייק של "עמוד ענן" אלא שם עם מסר.

נלמד גם הלקח של גישה לכתבים זרים לזירת הלחימה. הפעם ניתן אישור לכתבים אלה לעבור דרך מעבר ארז לרצועה בידיעה כי אנו מאפשרים בכך שיקוף של הסבל של הפגיעות הישראליות בתושבי עזה, אך מאידך הם נוכחים ומדווחים על שיגור רקטות מאוכלוסייה המשמשת מגן אנושי למפעילי טרור.

מאות מתנדבים בעולם ובארץ השתתפו בהזרמת מידע בארגונים המובילים מאמץ הסברה פרו-ישראלי שהמתמודד עם תעמולה אנטי-ישראלית כבדה בקמפוסים , ברשת ובעיתונות בינלאומית.

 החזית הדומיננטית הפנימית במבצע זה היא החזית האזרחית. אי אפשר שלא להתפעל שוב מהמיומנות ההסברתית של פיקוד העורף. מדיניות המיגון ששודרה לציבור הצליחה להיות מיושמת ומופנמת על ידי כל תושב. זה לא התחיל עתה, אך נוכחנו כל יום מחדש עד כמה ציבור ממושמע מציל את חייו ותורם כך ישירות לחוסן לאומי, ערך קריטי למקבלי ההחלטות ומחזק את המדינה בעמידתה מול אויב אכזר. תרמה לכך ישירות ההצלחה המדהימה של "כיפת ברזל", נתון ראשון במעלה לחיזוק המורל הלאומי, הפרטי והקיבוצי.

שחקנים פעילים היו הפעם יותר מבעבר דוברי הרשויות המקומיות, ערים ומועצות אזוריות אשר ספקו לתקשורת בארץ ובעולם את הסיפור האנושי של המבצע. אותרו תושבים רבים דוברי שפות, מהם בני נוער שהיטיבו לשתף את העולם יום ולילה במצב הבלתי נסבל של מיליון וחצי אזרחים ישראליים תחת אש. המנהיגים המקומיים, ראשי הערים ברחבי הארץ, היו דמויות מפתח להזדהות של התושבים והובילו מערכת משומנת של היערכות אזרחית בישוב.

מול כל הפעילות הנרחבת הזאת הפעיל האויב החמאסי בגיבוי של רבים בעולם הערבי מערכת מסיבית של מידע על הסבל האנושי, מצב "אנדר דוג" קלסי לתקשורת. שמועות מרושעות רצו חופשי ותמונות המדברות יותר מאלפי מלים פעלו על האמוציות של קהל בעולם.

 לסיכום, היתה ב"עמוד ענן" הוכחה להפקת לקחים מוצלחת מניסיון העבר בחיזוק כושר העמידה של הציבור הסובל בארץ, טיפוח הבנה בינלאומית לאינטרסים החיוניים של ישראל וגיבוי מדיני לפעילות הצבאית המרשימה להשבת כושר ההרתעה לישראל.

אפרים לפיד, תא"ל במילואים לשעבר דובר צה"ל, מפקד גלי צה"ל וקצין מודיעין בכיר

זמן מב"ל 5 – מידעון עמותת בוגרי מב"ל

זמן מב"ל

זמן מב"ל – גליון 4

zman-mabal_04

המודיעין הגלוי – כך זה התחיל

"חצב" – כך זה התחיל

בתום מלחמת העצמאות, שני גורמים במחלקת המודיעין (ממ"ן) עסקו באיסוף ידיעות ממקורות גלויים ובעיבודן – מודיעין 7, בראשותו של פנחס פיק, שאסף מידע גלוי על צבאות ואמצעי לחימה בעולם מתוך ספרות מקצועית, כתבי עת ועיתונים; ומודיעין 10, בראשות שמואל טולדנו שליקט מידע פוליטי, כלכלי, חברתי ודמוגרפי על ארצות ערב מן העיתונות הערבית והמערבית. בתחילת 1949 בוטל מודיעין 10 והפך למדור הערבי במודיעין 7. תפקידו העיקרי של המדור היה ליקוט ותרגום מידע שהתפרסם בעיתונות ובפרסומים כתובים אחרים בערבית או באנגלית וצרפתית שהופיעו בארצות הערביות.

            בתחילת 1950 שרתו במודיעין 7 עשרה קצינים ועשרים חוגרים ואזרחים שעסקו בתרגום מערבית ומשפות אירופיות וכן בכרטוס ותיוק המידע. עבודת המדור הערבי סוכמה מדי יום בלקט של ידיעות מתוך העיתונות הערבית שעסקו במגוון של נושאים כמו: מצב הפליטים, נושא הנפט, הברחות סמים, נושאי תעופה ונושאים צבאיים. ליקוט קטעי העיתונות ותרגומם נעשה על-פי הנחיות חוליות המחקר שנמסרו באמצעות המדור לתאו"ם .כדי להקל על צרכני המידע שהתפרסם בעיתונים השונים, הכין המדור הערבי קטלוג של העיתונים השונים בארצות ערב.

המפתח כלל את: מקום הופעת העיתון, שנת היווסדו, זהות בעליו, את מי הוא מייצג ומהו הקו הפוליטי של העיתון.

            גורם מודיעיני נוסף שעסק במעקב שיטתי אחר העיתונות הערבית היה המדור הערבי של "דעת" [לימים – המוסד] .קוראי העיתונות הערבית באגף החקר גילו עניין בידיעות, הצהרות, ראיונות ומאמרים בנושאים המדיניים – בעיקר אלו שנגעו לעמדות מדינות ערב כלפי ישראל וכן ליחסים הבין-ערביים וליחסי מדינות ערב עם המעצמות. עדיפות שנייה היתה לידיעות על הפוליטיקה הפנימית במדינות ערב ועל מצב הפלסטינים.

             העיתונים הערבים הושגו בדרכים שונות : דרך קפריסין הגיעו עיתונים ממצרים, סוריה ולבנון. עיתונים מעיראק נשלחו בדואר אוויר לכתובת בלונדון ומשם הגיעו לארץ. מאוחר יותר נרכשו עיתונים גם על-ידי הנספחים הצבאיים בצרפת ובבריטניה. עיתונים ירדנים וירדנים-פלסטינים הושגו באמצעות יחידת התפקידים המיוחדים של המשטרה בירושלים בכפר בית צפאפה שבדרום העיר. הזמן שחלף בין הופעת העיתון להגעתו למדור הערבי נע בין ארבעה לעשרה ימים.

            במחצית הראשונה של שנת 1950 שונה ייעודם של כל אנשי לשכת מודיעין 7, למעט המדור הערבי, והם הפכו מיחידת איסוף לענף מחקר. שמואל טולדנו מונה למפקד מודיעין 7 אשר הצטמצם במתכונתו החדשה למדור הערבי בלבד והוכפף לראש ענף איסוף. בסוף 1950 סיים שמואל טולדנו את תפקידו כמפקד מודיעין 7 ועבר לפקד על יחידת החקירות – מודיעין 5. לאחר זמן קצר בתפקידו החדש הציע לאחד את מודיעין 5 עם יחידתו הקודמת – מודיעין 7. למרות שלא היה הגיון ברור באיחוד האיסוף ממקורות גלויים ומחקירות, אישר מפקד הממ"ן (מחלקת המודיעין באגף המבצעים בצה"ל), בנימין ג'בלי  את המהלך ובתנאי שלא תיפגע יעילותו של מודיעין החקירות. לכאורה, מודיעין 7 נבלע בתוך מודיעין 5, אך למעשה הוא השתלט עליו והיחידה החדשה הפכה תוך זמן קצר ליחידת איסוף ממקורות גלויים.

            במתכונתו החדשה היה מודיעין 5 אחראי לכל הנושאים הערביסטים-לשוניים בחיל המודיעין: תרגום, ניהול ספריית המודיעין (שהכילה ספרים, עיתונים וכתבי עת) והכנת מילונים-עזרים לשוניים. מודיעין 5 הפיץ לצרכנים לקט ידיעות יומי מתוך העיתונות הערבית שכלל, ידיעות שוטפות בנושאים צבאיים,מדיניים וכלכליים . כמו כן דווחו  ידיעות מעיתונות המערב על הנעשה במדינות ערב.

            ההאזנה לתחנות הרדיו הערביות הוטלה על מודיעין 2 שעסק ממילא בתחום האזנה/סיגינט. אולם מגבלות כוח אדם וסדרי עדיפויות מנעו ממודיעין 2 כיסוי שיטתי של השידורים הגלויים והנושא נותר יתום. במאי 1949 החל ענף החקר להאזין לשידורים הערביים ולפרסם סקירה יומית של מהדורות החדשות והפרשנויות. רק בסתיו 1951 קיבל על עצמו מודיעין 5 את משימת ההאזנה לשידורי הרדיו הערביים – תחנות הרדיו של קהיר, בגדאד, דמשק, בירות ורמאללה. הידיעות הרלבנטיות תורגמו והופצו ב"ילקוט" יומי, בחלוקה לארצות ולנושאים. האזנה מקבילה לשידורים הערביים נמשכה במחלקת החקר של המוסד. במרץ 1952 החליט ראובן שילוח לבטל את הכפילות בהאזנה לשידורים הערבים. הוא תגבר את חוליית ההאזנה של מחלקת החקר בקריה בתל-אביב ועל מודיעין 5 הוטל להעביר לחוליה עובד וציוד.

            בתחילת 1952 מונה שמואל שגב (סבאג) לראש מודיעין 5 במקום שמואל טולדנו. החידוש העיקרי שהכניס בעבודת היחידה היה הכנת סקירות מסכמות על נושאים מוגדרים בעלי עניין מודיעיני, בנוסף ללקטים השוטפים שהכילו תרגום מתומצת של ידיעות מתוך העיתונות ושידורי הרדיו הערביים ומתוך העיתונות המערבית. מוקד עניין נוסף של מודיעין 5 היה ראיית הערבים את ישראל, כפי שהשתקפה בעיתונות ובשידורי הרדיו הערביים. המידע בנושא זה תורגם והופץ בסקירות שכותרתן הייתה: "ישראל בעיני אויביו". לעיתים הפיץ מודיעין 5 גם תרגום של מאמרים בשלמותם מתוך העיתונות הערבית בנושאים שנתפשו כערכיים מבחינה מודיעינית. בתחילת 1953 מונה שמעון סומך לראש מודיעין 5 והיא הוכרזה כיחידה עצמאית. באפריל 1954 הוכפפה היחידה לקצין המודיעין הראשי. היחידה כללה: חולית מיון, חולית תרגום, חולית עריכה וחולית ההאזנה. כוח האדם הסדיר של היחידה (תקן ב') מנה בשנת 1955 23 איש (11 קצינים ו-12 חוגרים). תקן א' כלל 149 איש, מהם 126 איש שרובם יועדו לנושא החקירות.

"רגע של עברית" – דין וחשבון על שלג, גאות ושפל – שמות מבצעי צה"ל

דין וחשבון על שלג , גאות ושפל שמות מבצעי צה"ל

מנחם פרי: השבוע בתולדות המדינה אנו מציינים את יום השנה למלחמת ששת הימים ב– 5 ביוני 1967 ולמחרתו ב 6 ביוני 1982, לפני שלושים שנה, את יום הפתיחה של מבצע שלום הגליל. מתאים לנו לעמוד על משמעותם של שמות המלחמות והמבצעים בעזרתו של אפרים לפיד, תא"ל במילואים, חוקר היסטוריה ציונית ולשעבר דובר צה"ל

אפרים בבקשה:

לפני שלושים שנה, ב 6 ביוני 1982 , נפתח מבצע שלום הגליל שהיה לימים בפי הציבור ואף בצה"ל "מלחמת לבנון הראשונה". בין 1982 לשנת 2000 – 18 שנה היה צה"ל ערוך בלבנון, בגזרות שונות, בתקופות שונות, במגמה להסיר את איום הטרור מלבנון על צפון המדינה.

על שם המבצע, "שלום הגליל" ובקיצור של"ג, הודיע מזכיר הממשלה דן מרידור בבוקר המבצע.

זו הזדמנות לנו להציץ לרגע של עברית לתפיסה שעמדה מאחורי קביעת שמותם של מבצעים נוספים של צה"ל לאורך השנים.

המלחמה להקמת המדינה היתה ראשיתה של ההתלבטות לגבי שמות לפעילות המבצעית: המלחמה הראשונה נקראה מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח. לבסוף – כינוייה הרשמי הוא "מלחמת העצמאות".

במלחמה זו היו מבצעים רבים מאד עם שמות בעלי משמעות היסטורית:

+ מבצע חורב, על שם הר חורב הוא הר סיני, אחד האחרונים במלחמה – חיסול משלטים בסיני שיכריחו את המצרים להסכים לשביתת נשק.

+ מבצע בן נון, על שם יהושע בן נון, לכיבוש לטרון

ובצידם מבצעים על שם גבורים שנפלו :

+ "מבצע דני" לכיבוש רמלה לוד, על שם דני מס ממפקדי הל"ה,

+ מבצע יואב לכיבוש הנגב, על שם יצחק דובנו, קצין ההדרכה של הפלמח שכינויו היה יואב.

היה גם "מבצע תינוק" בימים הראשונים לאחר הכרזת העצמאות במסגרתו פונו ישובים כמו ניצנים, גזר, גת גלאון ונוספים.

לימים היו שמות המבצעים מתוך בנק מילות הקוד של מערך בטחון המידע .

כך אנו מוצאים בשנים האחרונות:

+ מבצע "כדור הרעם" לשחרור החטופים באנטבה ב 1976 , אשר שמו הוסב אחר כך ל"מבצע יונתן" עם נפילת המפקד יונתן, יוני, נתניהו.

+ גבעת התחמושת – המבצע לתקיפת הכור בעיראק ב 1981.

+ מבצע דין וחשבון בדרום לבנון בקיץ 1993

+ מבצע "ענבי זעם", ממש לפי שם יצירתו המפורסמת של ג'ון סטיינבק, באפריל 1996.

ונסיים ב

+ ארועי "גאות ושפל" – השם הצהלי למה שמוכר בציבור כ "אינתיפאדה השנייה " בשנים 2000- 2005, בה נהרגו 1115 ישראלים.

כאמור השל"ג של 1982 הוא אינו השלג דאשתקד, הוא מלחמה שגבתה חייהם של לוחמים רבים ונועדה להגן על הגליל ותושביו.

מנחם פרי: מי יתן ולא נדע עוד מלחמה. תודה, אפרים לפיד

שודר ברשת ב' 5יוני 2012

רב שיח בנושא חופש העתונות ובטחון המדינה במכון ז'בוטינסקי

משתתפים קובי פינקלר, כתב צבאי בעתונות דתית, תא"ל סימה וקנין הצנזורית הצבאית הראשית, כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית "קול ישראל". מנחה אפרים לפיד

 

 

 

 

 

 

 

 

רואים מל"מ #13 מרץ-אפריל 2012

roeim-malam_13-1