כנס "חצב" לדורותיו

יחידת המודיעין הגלוי (אוסינט)  באמ"ן – שהיתה ידועה בעבר בכינוי "חצב" – מקיימת השנה כנס של מי ששרתו שם לאורך השנים. לקראת הכנס הגדול באוקטובר 2012 יזם אפרים לפיד ( המפקד ה 13 מתוך 27 המפקדים של היחידה עד היום) מפגש של מפקדי היחידה וסגניהם, מהראשון – שמואל טולידנו עד המפקדת הנוכחית סא"ל רונית. במפגש המרגש הציג כל מפקד סיכום קצר של תקופתו וכך יש בסיס טוב לפעולה מקיפה למורשת היחידה.
במפגש השתתפו אנשי הקבע של היחידה היום ונציגות של חיילי החובה. זו היתה דוגמה מוצלחת לדרך יצירתית לשימור מורשת יחידתית.

בתמונה – המפקדים והסגנים לדורותיהם. יושבים מימין: סא"ל רונית המפקדת הנוכחית, אלישע רואי, שמואל טולידנו המפקד הראשון, יואל בן-דב

מי ששרתו ביחידה ומעונינים להשתתף בכנס הגדול מתבקש להתקשר לשושי:

shoshi102@walla.com

מודעות פרסומת

המודיעין הגלוי – כך זה התחיל

"חצב" – כך זה התחיל

בתום מלחמת העצמאות, שני גורמים במחלקת המודיעין (ממ"ן) עסקו באיסוף ידיעות ממקורות גלויים ובעיבודן – מודיעין 7, בראשותו של פנחס פיק, שאסף מידע גלוי על צבאות ואמצעי לחימה בעולם מתוך ספרות מקצועית, כתבי עת ועיתונים; ומודיעין 10, בראשות שמואל טולדנו שליקט מידע פוליטי, כלכלי, חברתי ודמוגרפי על ארצות ערב מן העיתונות הערבית והמערבית. בתחילת 1949 בוטל מודיעין 10 והפך למדור הערבי במודיעין 7. תפקידו העיקרי של המדור היה ליקוט ותרגום מידע שהתפרסם בעיתונות ובפרסומים כתובים אחרים בערבית או באנגלית וצרפתית שהופיעו בארצות הערביות.

            בתחילת 1950 שרתו במודיעין 7 עשרה קצינים ועשרים חוגרים ואזרחים שעסקו בתרגום מערבית ומשפות אירופיות וכן בכרטוס ותיוק המידע. עבודת המדור הערבי סוכמה מדי יום בלקט של ידיעות מתוך העיתונות הערבית שעסקו במגוון של נושאים כמו: מצב הפליטים, נושא הנפט, הברחות סמים, נושאי תעופה ונושאים צבאיים. ליקוט קטעי העיתונות ותרגומם נעשה על-פי הנחיות חוליות המחקר שנמסרו באמצעות המדור לתאו"ם .כדי להקל על צרכני המידע שהתפרסם בעיתונים השונים, הכין המדור הערבי קטלוג של העיתונים השונים בארצות ערב.

המפתח כלל את: מקום הופעת העיתון, שנת היווסדו, זהות בעליו, את מי הוא מייצג ומהו הקו הפוליטי של העיתון.

            גורם מודיעיני נוסף שעסק במעקב שיטתי אחר העיתונות הערבית היה המדור הערבי של "דעת" [לימים – המוסד] .קוראי העיתונות הערבית באגף החקר גילו עניין בידיעות, הצהרות, ראיונות ומאמרים בנושאים המדיניים – בעיקר אלו שנגעו לעמדות מדינות ערב כלפי ישראל וכן ליחסים הבין-ערביים וליחסי מדינות ערב עם המעצמות. עדיפות שנייה היתה לידיעות על הפוליטיקה הפנימית במדינות ערב ועל מצב הפלסטינים.

             העיתונים הערבים הושגו בדרכים שונות : דרך קפריסין הגיעו עיתונים ממצרים, סוריה ולבנון. עיתונים מעיראק נשלחו בדואר אוויר לכתובת בלונדון ומשם הגיעו לארץ. מאוחר יותר נרכשו עיתונים גם על-ידי הנספחים הצבאיים בצרפת ובבריטניה. עיתונים ירדנים וירדנים-פלסטינים הושגו באמצעות יחידת התפקידים המיוחדים של המשטרה בירושלים בכפר בית צפאפה שבדרום העיר. הזמן שחלף בין הופעת העיתון להגעתו למדור הערבי נע בין ארבעה לעשרה ימים.

            במחצית הראשונה של שנת 1950 שונה ייעודם של כל אנשי לשכת מודיעין 7, למעט המדור הערבי, והם הפכו מיחידת איסוף לענף מחקר. שמואל טולדנו מונה למפקד מודיעין 7 אשר הצטמצם במתכונתו החדשה למדור הערבי בלבד והוכפף לראש ענף איסוף. בסוף 1950 סיים שמואל טולדנו את תפקידו כמפקד מודיעין 7 ועבר לפקד על יחידת החקירות – מודיעין 5. לאחר זמן קצר בתפקידו החדש הציע לאחד את מודיעין 5 עם יחידתו הקודמת – מודיעין 7. למרות שלא היה הגיון ברור באיחוד האיסוף ממקורות גלויים ומחקירות, אישר מפקד הממ"ן (מחלקת המודיעין באגף המבצעים בצה"ל), בנימין ג'בלי  את המהלך ובתנאי שלא תיפגע יעילותו של מודיעין החקירות. לכאורה, מודיעין 7 נבלע בתוך מודיעין 5, אך למעשה הוא השתלט עליו והיחידה החדשה הפכה תוך זמן קצר ליחידת איסוף ממקורות גלויים.

            במתכונתו החדשה היה מודיעין 5 אחראי לכל הנושאים הערביסטים-לשוניים בחיל המודיעין: תרגום, ניהול ספריית המודיעין (שהכילה ספרים, עיתונים וכתבי עת) והכנת מילונים-עזרים לשוניים. מודיעין 5 הפיץ לצרכנים לקט ידיעות יומי מתוך העיתונות הערבית שכלל, ידיעות שוטפות בנושאים צבאיים,מדיניים וכלכליים . כמו כן דווחו  ידיעות מעיתונות המערב על הנעשה במדינות ערב.

            ההאזנה לתחנות הרדיו הערביות הוטלה על מודיעין 2 שעסק ממילא בתחום האזנה/סיגינט. אולם מגבלות כוח אדם וסדרי עדיפויות מנעו ממודיעין 2 כיסוי שיטתי של השידורים הגלויים והנושא נותר יתום. במאי 1949 החל ענף החקר להאזין לשידורים הערביים ולפרסם סקירה יומית של מהדורות החדשות והפרשנויות. רק בסתיו 1951 קיבל על עצמו מודיעין 5 את משימת ההאזנה לשידורי הרדיו הערביים – תחנות הרדיו של קהיר, בגדאד, דמשק, בירות ורמאללה. הידיעות הרלבנטיות תורגמו והופצו ב"ילקוט" יומי, בחלוקה לארצות ולנושאים. האזנה מקבילה לשידורים הערביים נמשכה במחלקת החקר של המוסד. במרץ 1952 החליט ראובן שילוח לבטל את הכפילות בהאזנה לשידורים הערבים. הוא תגבר את חוליית ההאזנה של מחלקת החקר בקריה בתל-אביב ועל מודיעין 5 הוטל להעביר לחוליה עובד וציוד.

            בתחילת 1952 מונה שמואל שגב (סבאג) לראש מודיעין 5 במקום שמואל טולדנו. החידוש העיקרי שהכניס בעבודת היחידה היה הכנת סקירות מסכמות על נושאים מוגדרים בעלי עניין מודיעיני, בנוסף ללקטים השוטפים שהכילו תרגום מתומצת של ידיעות מתוך העיתונות ושידורי הרדיו הערביים ומתוך העיתונות המערבית. מוקד עניין נוסף של מודיעין 5 היה ראיית הערבים את ישראל, כפי שהשתקפה בעיתונות ובשידורי הרדיו הערביים. המידע בנושא זה תורגם והופץ בסקירות שכותרתן הייתה: "ישראל בעיני אויביו". לעיתים הפיץ מודיעין 5 גם תרגום של מאמרים בשלמותם מתוך העיתונות הערבית בנושאים שנתפשו כערכיים מבחינה מודיעינית. בתחילת 1953 מונה שמעון סומך לראש מודיעין 5 והיא הוכרזה כיחידה עצמאית. באפריל 1954 הוכפפה היחידה לקצין המודיעין הראשי. היחידה כללה: חולית מיון, חולית תרגום, חולית עריכה וחולית ההאזנה. כוח האדם הסדיר של היחידה (תקן ב') מנה בשנת 1955 23 איש (11 קצינים ו-12 חוגרים). תקן א' כלל 149 איש, מהם 126 איש שרובם יועדו לנושא החקירות.