"רגע של עברית" – דין וחשבון על שלג, גאות ושפל – שמות מבצעי צה"ל

דין וחשבון על שלג , גאות ושפל שמות מבצעי צה"ל

מנחם פרי: השבוע בתולדות המדינה אנו מציינים את יום השנה למלחמת ששת הימים ב– 5 ביוני 1967 ולמחרתו ב 6 ביוני 1982, לפני שלושים שנה, את יום הפתיחה של מבצע שלום הגליל. מתאים לנו לעמוד על משמעותם של שמות המלחמות והמבצעים בעזרתו של אפרים לפיד, תא"ל במילואים, חוקר היסטוריה ציונית ולשעבר דובר צה"ל

אפרים בבקשה:

לפני שלושים שנה, ב 6 ביוני 1982 , נפתח מבצע שלום הגליל שהיה לימים בפי הציבור ואף בצה"ל "מלחמת לבנון הראשונה". בין 1982 לשנת 2000 – 18 שנה היה צה"ל ערוך בלבנון, בגזרות שונות, בתקופות שונות, במגמה להסיר את איום הטרור מלבנון על צפון המדינה.

על שם המבצע, "שלום הגליל" ובקיצור של"ג, הודיע מזכיר הממשלה דן מרידור בבוקר המבצע.

זו הזדמנות לנו להציץ לרגע של עברית לתפיסה שעמדה מאחורי קביעת שמותם של מבצעים נוספים של צה"ל לאורך השנים.

המלחמה להקמת המדינה היתה ראשיתה של ההתלבטות לגבי שמות לפעילות המבצעית: המלחמה הראשונה נקראה מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח. לבסוף – כינוייה הרשמי הוא "מלחמת העצמאות".

במלחמה זו היו מבצעים רבים מאד עם שמות בעלי משמעות היסטורית:

+ מבצע חורב, על שם הר חורב הוא הר סיני, אחד האחרונים במלחמה – חיסול משלטים בסיני שיכריחו את המצרים להסכים לשביתת נשק.

+ מבצע בן נון, על שם יהושע בן נון, לכיבוש לטרון

ובצידם מבצעים על שם גבורים שנפלו :

+ "מבצע דני" לכיבוש רמלה לוד, על שם דני מס ממפקדי הל"ה,

+ מבצע יואב לכיבוש הנגב, על שם יצחק דובנו, קצין ההדרכה של הפלמח שכינויו היה יואב.

היה גם "מבצע תינוק" בימים הראשונים לאחר הכרזת העצמאות במסגרתו פונו ישובים כמו ניצנים, גזר, גת גלאון ונוספים.

לימים היו שמות המבצעים מתוך בנק מילות הקוד של מערך בטחון המידע .

כך אנו מוצאים בשנים האחרונות:

+ מבצע "כדור הרעם" לשחרור החטופים באנטבה ב 1976 , אשר שמו הוסב אחר כך ל"מבצע יונתן" עם נפילת המפקד יונתן, יוני, נתניהו.

+ גבעת התחמושת – המבצע לתקיפת הכור בעיראק ב 1981.

+ מבצע דין וחשבון בדרום לבנון בקיץ 1993

+ מבצע "ענבי זעם", ממש לפי שם יצירתו המפורסמת של ג'ון סטיינבק, באפריל 1996.

ונסיים ב

+ ארועי "גאות ושפל" – השם הצהלי למה שמוכר בציבור כ "אינתיפאדה השנייה " בשנים 2000- 2005, בה נהרגו 1115 ישראלים.

כאמור השל"ג של 1982 הוא אינו השלג דאשתקד, הוא מלחמה שגבתה חייהם של לוחמים רבים ונועדה להגן על הגליל ותושביו.

מנחם פרי: מי יתן ולא נדע עוד מלחמה. תודה, אפרים לפיד

שודר ברשת ב' 5יוני 2012

על מלים שחידש משה שרת

תוכנית: רגע של עברית

תאריך: 19/08/2008
שעה: 15:55:39
רשת: רשת ב'

על מלים שחידש משה שרת

מנחם פרי: אתנו תת אלוף במילואים אפרים לפיד  לשעבר דובר צהל ומפקד גלי צהל חוקר הציונות. אפרים לפיד, משה שרת שר החוץ של מדינת ישראל ואחר כך ראש הממשלה התעניין מאוד בלשון העברית ואף הטיף לעברית תקינה. אתה חקרת את פועלו הלשוני אני יודע.
אתה יכול להוסיף משהו?
אפרים לפיד: כן משה שרת לשעבר שרתוק עמד בראש המחלקה המדינית של הסוכנות טרם קום המדינה. היה אחר כך שר החוץ הראשון ולימים ראש הממשלה השני אחרי בן גוריון. הוא היה ידוע במלחמת החורמה שהכריז על שיבושי לשון בעיקר בעיתונות ובתקשורת האלקטרונית כי הוא ראה בהם את הדרך להנחיל את השפה העברית התקינה. החידושים שמשה שרת הנחיל לשפה העברית לא מוכרים מספיק ולכן זו הזדמנות בשבילנו כדי לדעת שהמילה יומרה פרטנציה. המילה נוהג פרקטיס. המילה נוהל פרוצדורה. המלים נזיל, שכפל תגבורת, תכולה, תקרית צופן, אשגר -כל אלה מלים שחידש משה שרת.
אז גם ביום יום כאשר אנחנו בנוהל והמצב נזיל וכדאי להביא תגבורת כדאי לזכור כי למשה שרת ראש הממשלה השני היה חלק חשוב בחידושה של השפה העברית.
מנחם פרי: תודה לך אפרים לפיד.