יחסי צבא – חברה: נפגעים בצה"ל – הצבא מתקרב, החברה מתרחקת

מאת תא"ל מיל' אפרים לפיד

החברה היהודית  בארץ ישראל נושאת בנטל הקיום הפיזי עוד מלפני קום המדינה ובודאי ביתר שאת ממלחמת העצמאות ומלחמות ישראל עד היום. המאבק לא תם והוא כרוך באבידות בנפש – חיילים ואזרחים – בפעילות מלחמתית, בביטחון שוטף, מפעולות איבה ואף נפגעים במסגרת השרות הצבאי, חובה, קבע, מילואים.
היחס לנפגעים – חללים, פצועים, נכים, שבויים, נעדרים – לבש צורות שונות במהלך השנים בממדים החברתיים והתרבותיים.
במהלך השנים חלו תמורות רבות ביחס של החברה האזרחית להקרבת חיילים למען בטחון המדינה.
החברה האזרחית החלה עם קום המדינה לקבל את "הנופלים" כחלק מהאתוס הלאומי, ההקרבה למען הקולקטיב נתפסה כ"מחיר" ראוי ומוערך, אשר נתפס כמחיר לאומי כללי יותר מאשר אישי. נעשו פעולות רבות שמיסדו את מקומם של החללים באתוס הלאומי (גוילי אש, בול שנתי, הקמת בתי יד לבנים וריטואל ציבורי ותקשורתי מיוחד ליום הזכרון).
בשנות השמונים וביתר שאת בשנות התשעים, כחלק משינויים בחברה הישראלית בתחומים שונים, חל שינוי גם בדפוסי ההנצחה. לאחר מלחמת לבנון הראשונה, החל הוכוח הפוליטי סביב הנוכחות בלבנון לחלחל גם לשיח על השכול ולחץ על הדרג המדיני לצאת מלבנון , דרך מעורבות חזקה של משפחות שכולות ("משפחת הבופור",  והשיא אחרי אסון המסוקים ב 1997 עם הקמת "ארבע אמהות") הופעל לחץ כבד על הדרג המדיני ליציאה מלבנון, כדי למנוע נפגעים. בהמשך הופעל לחץ דומה ליציאה מעזה (משפחת וישינסקי) בשנות האלפיים, אשר הבשיל להתנתקות.
אחד הביטויים המוחשיים לשינוי בדפוסי ההתייחסות מקולקטיב לפרטנות היה בלחץ שהביא לכיתוב אישי של המשפחות על מצבות החללים.
היחס לנפגעים בחברה הישראלית הקיף גם את הנפגעים מתאונות אימונים ולחץ להוציא את  החקירה מחוץ לצבא.
דיון ציבורי נרחב מתקיים בשאלת המחיר שאנו משלמים תמורת שבויים בידי ארגוני מחבלים (החזרת גופות חטופי החרמון 200, רגב וגולדווסר 2006 בהשוואה לעסקת ג'בריל 1985).
הצבא מצדו עשה רבות כדי להקטין את מספר הנפגעים  בתחומים רחבים מאד :שינויים טכנולוגיים בשדה הקרב, הגברת המיגון האישי ומיגון כלי הלחימה (טנקים, נגמשים, מטוסים), שינויים בתפיסת הקרב, המעטת שיתוף אנשי מילואים בקרב, מניעת שיבוץ בני משפחות שכולות ובנים יחידים ביחידות שדה בלי הסכמת הורים, גידול באמצעי זיהוי אישיים לחיילים למניעת נעדרים שאינם ניתנים לזיהוי, הגדלת מערך הנפגעים בחילות ובמטה הכללי ועוד ועוד.
הטענה שבכוונתי להציג בכנס:
הצבא עושה הרבה יותר למניעת נפגעים ולחיבוק המשפחות השכולות ומשפחות הנפגעים,
בחברה האזרחית יש פחות סובלנות לקבל את המחיר האנושי של הביטחון .

הרשימה היא ראשי פרקים להרצאה בכנס מכללת כנרת על יחסי צבא-חברה בישראל , דצמבר 2011

הטור גם מופיע במגזין IsraelDefense, הנה קישור

מודעות פרסומת

צה"ל והחברה הישראלית – הרצאה בבית אריאלה, ת"א

תא"ל מיל' אפרים לפיד בהרצאה בתל אביב:"בולטת ירידה ניכרת במחוייבות של החברה הישראלית לשרות הצבאי על כל סוגיו: חובה, קבע ומילואים"

בהרצאה בבית אריאלה בתל אביב על הנושא "צה"ל והחברה הישראלית – החזון והמציאות" ביטא תא"ל מיל' אפרים לפיד דאגה עמוקה מהפיחות במחוייבות של החברה הישראלית לשרות הצבאי על כל סוגיו חובה, קבע ומילואים. הוא תאר את המעורבות הפעילה שהיתה בראשית שנות המדינה לנושאי חינוך ("ביעור הבערות") ע"י שיבוץ חיילות – מורות למשימה ולהתיישבות, בדרך של הקמת היאחזויות נח"ל לחיזוק גבולות הארץ. לפיד רואה שלושה אישי מפתח במגזר הבטחוני לדורותיו אשר הטביעו חותמם והעצימו את המעורבות החברתית של צה"ל והם – דוד בן גוריון, רפאל (רפול) איתן ואלעזר שטרן.
לפיד דבר עוד על היחס לנפגעים, היחס למשוחררי צה"ל ועל המשימה החברתית החיונית שהוביל אלוף אלעזר שטרן בעשור האחרון – מתן הזדמנות לחיילים שאינם יהודים על פי ההלכה ללמוד לקראת גיור כהלכה. עד כה הצליחו לחבור ליהדות בתהליך זה למעלה מחמשת אלפים חיילות וחיילים – תרומה משמעותית מאד לחיזוק קליטתם המלאה של חיילים עולים בחברה הישראלית.

Integration of Jewish soldiers in Western armies – at a conference in Germnay

During the events marking the end of World War I (Nov. 1918), a conference was held a the Jewish center in Frankfurt, Germany, discussing the integration of Jewish soldiers in Western armies.

The initiation was by the union of Jewish soldiers of the German army. The heads of the union Col. Dr. Michael Berger, currently head of the department of history in the German armed forces, and his vice, Lt. Col. Dr. Gideon Römer-Hillbrecht. In the conference participated also representatives of military forces such as the USA, France, Swiss and Germany.

Brigadier General (res.) Ephraim Lapid represented Israel and pointed out the particularity of the most Jewish army, its values and Jewish moral previewed in different operations. Furthermore, he pointed out the fact that orthodox men and women do not serve in the army due to their religious limitations.

Prior to the conference a ceremony was held in memory of the hundreds of Jewish soldiers that were killed in World War I.

9/11/10

 

First form the right: Rabbi Moshe Hayun from the French army, in the center (the moderator): Lt. Col. Dr. Gideon Römer-Hillbrecht, next to him: Lt. Col. Rabbi Avi Weiss from the US army, in blue shirt: Brig. gen. (res.) Ephraim Lapid from Israel, first from the left: Lt. Col. Rolf Strum form the Swiss army. the others are from the German armed forces.

 

שילוב חיילים יהודים בצבאות המערב נדון בכנס מיוחד בגרמניה

במסגרת האירועים לציון סיום מלחמת העולם הראשונה (נובמבר 1918) נערך במרכז היהודי בפרנקפורט בגרמניה כנס מיוחד על שילוב חיילים יהודים בצבאות המערב.

היוזמים – ראש איגוד החיילים היהודים בצבא גרמניה, קולונל (אל"מ) ד"ר מיכאל ברגר, שהוא כיום רמ"ח היסטוריה בצבא הגרמני וסגנו, לט. קולונל (סא"ל) ד"ר גדעון רימר-הלברכט.

השתתפו נציגים מצבא ארה"ב, צרפת, שוויץ וגרמניה. תא"ל (מיל') אפרים לפיד ייצג את ישראל ועמד על המיוחד בצבא יהודי, על ערכים ומוסר יהודי בפעילות המבצעית ועל הפטור שנותנים בישראל לנשים דתיות ולחרדים ש"תורתם אומנותם". בתחילת האירוע התקיים טקס מרשים בהשתתפות בכירים במערכת הביטחון בגרמניה בו הונחו זרים על האנדרטה למאות החללים היהודים במלחמת העולם הראשונה. בשם צה"ל הניח אל"מ מיכאל לוינהרד, נספח צה"ל בגרמניה.

9.11.10

ראשון מימין: הרב משה חיון מצבא צרפת, במרכז (המנחה): סא"ל גדעון רימר-הלברכט, סגן יו"ר איגוד החיילים בצבא גרמניה, לידו סא"ל הרב אבי וייס מצבא ארה"ב, בחולצה כחולה תא"ל (מיל') אפרים לפיד מישראל. ראשון משמאל סא"ל רולף שטרום מצבא שוייץ. שאר המשתתפים מצבא גרמניה.

כנס חיילים יהודים בצבאות המערב

הזמנה לרב שיח "צה"ל במעבר מיחסי כוחות ליחסי ציבור"

הזמנה לרב שיח

סוף מעשה במחשבה תחילה – "ישראל היום", 24.12.07

המלחמה על התודעה – "ישראל היום", 30.12.08