"רגע של עברית" – ציון, ציונות, ראשון לציון, נס ציונה

ציון הלא תשאלי – מונחי הציונות

(פתיחה: המנגינה  של השיר "שאו ציונה נס ודגל")

מנחם פרי: היום, כ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל, הוא הזדמנות מצויינת בשבילנו להכיר את גווניה של המילה ציון וציונות. נעשה זאת בשמחה בעזרתו של

אפרים לפיד, תא"ל במילואים , חוקר היסטוריה ציונית ולשעבר דובר צה"ל

אפרים בבקשה:

היום, כ' בתמוז, כאמור, יום פטירתו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה , נגלה כמה ציוני דרך במילים ציון וציונות.

הרצל, בעל הזקן, נפטר בעודו בן 44 בלבד והספיק לעשות כה הרבה.

הוא כינס, בהיותו עיתונאי בן 37, בשנת 1997  בבזל בשווייץ, את הקונגרס הציוני הראשון. מאז אנו מדברים על תנועת הציונות שמטרתה להביא את היהודים לשכון בציון, היא ארץ ישראל, מדינת ישראל.

עוד לפני כן במאה ה 19 היתה תנועת "חובבי ציון " , אשר נוסדה ברומניה וברוסיה כתגובה לתופעות האנטישמיות אז. הוגי הדעות של "חובבי ציון" היו פינסקר, ליליינבלום והרב מוהליבר.

על כולם שמות רחובות בארץ , אשר כדאי לדעת מי מאחורי השם.

לפני שאנו מגיעים לירושלים בכביש מספר 1 אנו רואים על הר גבוה את מבשרת ציון שהיא הישוב המאוחד של מבשרת ירושלים ומעוז ציון.

זו, כמובן, תזכורת לפסוק מישעיהו "על הר גבוה עלי לך, מבשרת ציון".

ברחבי הארץ מזכירים לנו ישובים נוספים את המילה ציון :

המושבה שהקים הברון ב 1882 ראשון לציון שהפכה לימים לעיר הרביעית בארץ לפי מספר תושביה.

שנה לאחר מכן, בשנת 1883, נוסף ישוב ציוני סמוך: נס ציונה.  בזכותה נזכור את שירו של נח רוזנבלום

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

(כמה שניות מהשיר "שאו ציונה נס ודגל")

 הראשון לציון הוא גם תוארו של הרב הספרדי הראשי לישראל, מקורו בפסוק מישעיהו:

"ראשון לציון הִנֵּה הִנָּם ולירושלים מְבַשֵׂר אֶתֵּן". כינוי זה הודבק לרב של הקהילה היהודית בירושלים עוד במאה ה 17 . עם הקמת הרבנות הראשית בשנות העשרים של המנדט הבריטי ניתן הכינוי לרב הספרדי שכיהן ביחד עם רב ראשי אשכנזי וכך נוהג הדבר עד היום.אלה היו מקצת ציוניוני הדרך של המילה ציונות בחיינו.

מנחם פרי: תודה, אפרים לפיד,  "ובא לציון גואל"

יולי 2012

מודעות פרסומת

על הספר "תולדות המחלקה המדינית" מאת ד"ר משה יגר

ראיון של משה טימור עם אפרים לפיד בקול ישראל