"רגע של עברית" – ציון, ציונות, ראשון לציון, נס ציונה

ציון הלא תשאלי – מונחי הציונות

(פתיחה: המנגינה  של השיר "שאו ציונה נס ודגל")

מנחם פרי: היום, כ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל, הוא הזדמנות מצויינת בשבילנו להכיר את גווניה של המילה ציון וציונות. נעשה זאת בשמחה בעזרתו של

אפרים לפיד, תא"ל במילואים , חוקר היסטוריה ציונית ולשעבר דובר צה"ל

אפרים בבקשה:

היום, כ' בתמוז, כאמור, יום פטירתו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה , נגלה כמה ציוני דרך במילים ציון וציונות.

הרצל, בעל הזקן, נפטר בעודו בן 44 בלבד והספיק לעשות כה הרבה.

הוא כינס, בהיותו עיתונאי בן 37, בשנת 1997  בבזל בשווייץ, את הקונגרס הציוני הראשון. מאז אנו מדברים על תנועת הציונות שמטרתה להביא את היהודים לשכון בציון, היא ארץ ישראל, מדינת ישראל.

עוד לפני כן במאה ה 19 היתה תנועת "חובבי ציון " , אשר נוסדה ברומניה וברוסיה כתגובה לתופעות האנטישמיות אז. הוגי הדעות של "חובבי ציון" היו פינסקר, ליליינבלום והרב מוהליבר.

על כולם שמות רחובות בארץ , אשר כדאי לדעת מי מאחורי השם.

לפני שאנו מגיעים לירושלים בכביש מספר 1 אנו רואים על הר גבוה את מבשרת ציון שהיא הישוב המאוחד של מבשרת ירושלים ומעוז ציון.

זו, כמובן, תזכורת לפסוק מישעיהו "על הר גבוה עלי לך, מבשרת ציון".

ברחבי הארץ מזכירים לנו ישובים נוספים את המילה ציון :

המושבה שהקים הברון ב 1882 ראשון לציון שהפכה לימים לעיר הרביעית בארץ לפי מספר תושביה.

שנה לאחר מכן, בשנת 1883, נוסף ישוב ציוני סמוך: נס ציונה.  בזכותה נזכור את שירו של נח רוזנבלום

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

(כמה שניות מהשיר "שאו ציונה נס ודגל")

 הראשון לציון הוא גם תוארו של הרב הספרדי הראשי לישראל, מקורו בפסוק מישעיהו:

"ראשון לציון הִנֵּה הִנָּם ולירושלים מְבַשֵׂר אֶתֵּן". כינוי זה הודבק לרב של הקהילה היהודית בירושלים עוד במאה ה 17 . עם הקמת הרבנות הראשית בשנות העשרים של המנדט הבריטי ניתן הכינוי לרב הספרדי שכיהן ביחד עם רב ראשי אשכנזי וכך נוהג הדבר עד היום.אלה היו מקצת ציוניוני הדרך של המילה ציונות בחיינו.

מנחם פרי: תודה, אפרים לפיד,  "ובא לציון גואל"

יולי 2012

מודעות פרסומת

"רגע של עברית" – דין וחשבון על שלג, גאות ושפל – שמות מבצעי צה"ל

דין וחשבון על שלג , גאות ושפל שמות מבצעי צה"ל

מנחם פרי: השבוע בתולדות המדינה אנו מציינים את יום השנה למלחמת ששת הימים ב– 5 ביוני 1967 ולמחרתו ב 6 ביוני 1982, לפני שלושים שנה, את יום הפתיחה של מבצע שלום הגליל. מתאים לנו לעמוד על משמעותם של שמות המלחמות והמבצעים בעזרתו של אפרים לפיד, תא"ל במילואים, חוקר היסטוריה ציונית ולשעבר דובר צה"ל

אפרים בבקשה:

לפני שלושים שנה, ב 6 ביוני 1982 , נפתח מבצע שלום הגליל שהיה לימים בפי הציבור ואף בצה"ל "מלחמת לבנון הראשונה". בין 1982 לשנת 2000 – 18 שנה היה צה"ל ערוך בלבנון, בגזרות שונות, בתקופות שונות, במגמה להסיר את איום הטרור מלבנון על צפון המדינה.

על שם המבצע, "שלום הגליל" ובקיצור של"ג, הודיע מזכיר הממשלה דן מרידור בבוקר המבצע.

זו הזדמנות לנו להציץ לרגע של עברית לתפיסה שעמדה מאחורי קביעת שמותם של מבצעים נוספים של צה"ל לאורך השנים.

המלחמה להקמת המדינה היתה ראשיתה של ההתלבטות לגבי שמות לפעילות המבצעית: המלחמה הראשונה נקראה מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח. לבסוף – כינוייה הרשמי הוא "מלחמת העצמאות".

במלחמה זו היו מבצעים רבים מאד עם שמות בעלי משמעות היסטורית:

+ מבצע חורב, על שם הר חורב הוא הר סיני, אחד האחרונים במלחמה – חיסול משלטים בסיני שיכריחו את המצרים להסכים לשביתת נשק.

+ מבצע בן נון, על שם יהושע בן נון, לכיבוש לטרון

ובצידם מבצעים על שם גבורים שנפלו :

+ "מבצע דני" לכיבוש רמלה לוד, על שם דני מס ממפקדי הל"ה,

+ מבצע יואב לכיבוש הנגב, על שם יצחק דובנו, קצין ההדרכה של הפלמח שכינויו היה יואב.

היה גם "מבצע תינוק" בימים הראשונים לאחר הכרזת העצמאות במסגרתו פונו ישובים כמו ניצנים, גזר, גת גלאון ונוספים.

לימים היו שמות המבצעים מתוך בנק מילות הקוד של מערך בטחון המידע .

כך אנו מוצאים בשנים האחרונות:

+ מבצע "כדור הרעם" לשחרור החטופים באנטבה ב 1976 , אשר שמו הוסב אחר כך ל"מבצע יונתן" עם נפילת המפקד יונתן, יוני, נתניהו.

+ גבעת התחמושת – המבצע לתקיפת הכור בעיראק ב 1981.

+ מבצע דין וחשבון בדרום לבנון בקיץ 1993

+ מבצע "ענבי זעם", ממש לפי שם יצירתו המפורסמת של ג'ון סטיינבק, באפריל 1996.

ונסיים ב

+ ארועי "גאות ושפל" – השם הצהלי למה שמוכר בציבור כ "אינתיפאדה השנייה " בשנים 2000- 2005, בה נהרגו 1115 ישראלים.

כאמור השל"ג של 1982 הוא אינו השלג דאשתקד, הוא מלחמה שגבתה חייהם של לוחמים רבים ונועדה להגן על הגליל ותושביו.

מנחם פרי: מי יתן ולא נדע עוד מלחמה. תודה, אפרים לפיד

שודר ברשת ב' 5יוני 2012

"רגע של עברית" – ביטויים מן המקורות, 12.4.2011

אפרים לפיד מבהיר ביטויים המהלכים בלשוננו לא תמיד ברורים

לשמיעת התכנית

חג שמח לכל החברים!

"רגע של עברית" – על מונחי האקדמיה, 9.1.11

מנחם פרי:   שלום כאן מנחם פרי ותת אלוף במילואים אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר, חוקר תולדות הציונות ומאוהבי השפה העברית. הסמסטר הראשון של שנת הלימודים האקדמית עומד להסתיים, וזאת הזדמנות לדבר על כמה מילים מתחום האקדמיה. אפרים – בבקשה:
אפרים: כן, לפנינו שורה של מילים לועזיות שהשתרשו בשפתנו ולא נמצא להן תחליף עברי הולם. ראשונות הן כמובן האוניברסיטאות. אוניברסיטה – מילה לטינית שמקורה ב- יוניברס, כלל. בן-יהודה הציע לקרוא לאוניברסיטה מכללה, אבל החידוש לא נקלט, ולימים ניתן השם 'מכללה' לקולג'. התלמידים באוניברסיטאות ובמכללות הם סטודנטים: סטודנט מלטינית studiare  – ללמוד.  השנה נחלקת לסמסטרים. סמסטר –  גם היא מילה לטינית – מחצית השנה, ואֶחד מסוגי השיעורים הוא סמינריון – seminarium  – הפצת זרעים בלטינית, ומכאן – לימוד בִּקבוצה. הטובים שבסטודנטים זוכים בִּמְלָגות – סטיפנדיות בלעז. דווקא כאן צָלְחה המילה העברית: מלגה ירשה את סטיפנדייה. המוסד העוסק בלשון העברית – דווקא הוא בחר להיקרא בשם הלועזי – אקדמיה, ונימוקיו עמו, אך בלחץ הציבור ייתכן שימצא לו שם עברי יאה, אולי השם שרמז עליו פרופ' בר אשר, נשיא האקדמיה: מעל"ה, ראשי תיבות של "המוסד העליון לשפה העברית".
מנחם:   אפרים לפיד – תודה רבה.

"רגע של עברית" – מילון ר"ת וקיצורים צה"לי חדש

(שודר בנובמבר 2010)

לאחרונה יצאה לאור מהדורה מעודכנת של המילון הצהלי לקיצורים וראשי תבות בעריכתו המקצועית והקפדנית של שמשון הופמן. קיצורים וראשי תיבות בצבא הם מן המפורסמות , חשבנו כי אנו יודעים כבר הכל, אך לא. יש חידושים רבים, גופים רבים בצבא ממציאים ללא הרף קיצורים לעבודתם. יתרונו הגדול של המילון הוא לגורמים רבים שאינם מצויים בכל הקיצורים וראשי התיבות ובעיקר גם לחוקרים אשר יעיינו בעתיד במסמכים ולא יבינו את הכתוב.

התרגלנו זה שנים לראשי התיבות רב"ט ורס"ר (ייתכן כי רבים כבר שכחו כי אלה קיצורים של מלים כמו רב טוראי ורב סמל ראשון), אך עתה אנו למדים במסגרת החידושים כי אנסמב"ל זה לאו דוקא צרוף מוסיקלי, זהו אתור ונתוח סוגיות מרכזיות בביטחון הלאומי. עוצמ"ה בצבא אינה רק הכח הפיזי והאידיאולוגי זהו הצירוף של עובדי צה"ל, מילואים וחיילי החובה. הצבא אימץ את הצרוף של תקשורת ומחשוב למילה אחת – תקשוב שכבר אינה נכתבת בגרשיים, היא חויילה ללא כל מגבלות.

לראשי התיבות מ"מ שאנו מכירים בדרך כלל כממלא מקום, או מפקד מחלקה אנו למדים במילון החדש כי יש 27 הגדרות כמו מכונאי מוטס, מבצעים מיוחדים, מושל מחוז ואפילו הממלכה המאוחדת (היא בריטניה הגדולה). אל תשכחו כמובן כי גל"צ הם גלי צהל אך בחיל הים זה הקיצור לגילוי צוללות ודו"צ הוא לא רק דובר צה"ל כי אם גם דוצדדי בתרגילים ולצערנו גם באש ידידותית הפוגעת בחיילינו.

ונסיים במה שהמילון פותח: א"א הוא ראשי תיבות ל 7 הגדרות החל מאויראויר, אור אחרון , איכות ואמינות. על מילון זה אפשר לומר כי הוא א א ! ציון טוב מאד.

 

"רגע של עברית" – אזרח ותיק, זקן או קשיש

(שודר בשבוע האחרון של אוקטובר)

בימים אלה של חודש אוקטובר מסתיים חודש האזרחים הותיקים שנפתח באחד לחודש ביום הקשיש הבינלאומי. זה מביא אותנו להתבונן על השינויים החברתיים בשימוש הלשוני לבעלי קבוצת הגיל מבני 65 ומעלה שקראנו להם בעבר זקנים, קשישים, גמלאים, אזרחים ותיקים ועברנו ממושג למושג בעקבות התייחסות של החברה למתבגרים בתוכה.

על אברהם אבינו נאמר כי הוא " בא בימים", בגיל 99 הוחלף שמו מאברם לאברהם ושנה לאחר מכן הפך לאב ליצחק מאשתו שרה.בתנך קראו לאנשים בגיל זה זקן. היום נעדיף לומר קשיש, כי למילה זקן נוספה משמעות סמוייה של מסכנות ועצב. אבותינו העדיפו לקרוא הלל הזקן ולא הלל הקשיש, פנחס רוטנברג נקרא הזקן מנהריים בחיבה רבה, ליצחק שדה ניתן בפלמח הכינוי "הזקן" וראו בו מפקד למופת. בשנותיה הראשונות של המדינה עמד בראש הממשלה דוד בן גוריון, אשר אנשי הפרסום היצירתיים של אז קראו לבחור בו בבחירות לכנסת בסיסמה "הגידו כן לזקן".

בימים אלה החליף המשרד לעניני גמלאים את שמו למשרד לעניני אזרחים ותיקים, שוב דוגמה לעדכון אופנתי הנובע מהתייחסות רגשית למונחי המתבגרים.

ועל כן "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".

על המילה צוות

"רגע של עברית"