הפסקול של המדינה – חיים לבנון

חיים יוסף לוינשטיין – לימים, לבנון – נולד בקרקוב, פולין בשנת 1899. לאחר לימודי הנדסה חקלאית עלה לארץ ישראל, היה מורה והצטרף לפעילות פוליטית בתנועת הציונים הכלליים. בין היתר היה ממנהלי עיתון הבוקר – ביטאונם של הציונים הכלליים. הוא היה גם חבר המזכירות של כופר היישוב – ה"מגבית" של היישוב לצורכי ביטחון מימי המאורעות ועד הקמת המדינה.
בשנת 1950 נבחר לסגנו של ישראל רוקח, ראש עירית תל אביב. שלוש שנים אחר-כך, כאשר רוקח נתמנה שר הפנים, היה  חיים לבנון לראש העיר. ההישג הגדול ביותר בתקופת כהונתו היה הקמת אוניברסיטת תל אביב. הוא פעל גם להקמת מוסדות תרבות וחינוך בעיר, בהם: היכל התרבות וביתן הלנה רובינשטיין של מוזאון תל אביב.
בשנת 1959, שנת כהונתו האחרונה כראש העיר, יזם את פרויקט "ראש עיר הנוער", שבו תלמיד פעיל מקבל את מפתח העיר ליום אחד. היה לי הכבוד להיות ראש עיר הנוער הראשון בתל אביב באותה שנה.

לאחר תום כהונתו היה חיים לבנון חבר הנהלת הסוכנות היהודית.

איזי מן: לאחר פטירתו בשנת 1986 נקרא רחוב האוניברסיטה בתל אביב על שמו של חיים לבנון.

שודר 13.12.12

levanon

הפסקול של המדינה – פנחס קופל

פנחס קופל, המפקח הכללי השלישי של משטרת ישראל, נולד בפולין בשנת 1918 ועלה ארצה, עם משפחתו, בשנת 1924. מנעוריו היה פעיל בכוח המגן של היישוב העברי, כחבר "הגנה" וכנוטר במשטרת היישובים העבריים. במהלך מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת  בפלוגת תובלה ארץ-ישראלית שלחמה במדבר המערבי ובאיטליה.
במלחמת העצמאות לחם במערכה על הדרך לירושלים ובקרבות לטרון ובתום המלחמה הצטרף לשירות הביטחון הכללי.
ב-1953 התגייס פנחס קופל למשטרת ישראל, כמפקדו הראשון של חיל משמר הגבול שהוקם אז. קופל פיקד על החיל 11 שנים ותחת פיקודו צמח החיל ותפס את מקומו הראוי במסגרת כוחות הביטחון של מדינת ישראל.
ב-1 ביוני 1964 מונה פנחס קופל לתפקיד המפקח הכללי השלישי של משטרת ישראל. את התפקיד  מילא עד ל-31 בדצמבר 1972. בתקופתו הופעל המחשב הראשון במשטרת ישראל.
בתום קרבות מלחמת ששת הימים מצאה עצמה משטרת ישראל עם שטח גדול יותר תחת אחריותה כולל מאות אלפי תושבים פלסטיניים. במקביל, נדרשה משטרת ישראל להילחם בטרור הפלסטיני, שהתגבר מאוד בעקבות המלחמה.
לאחר שחרורו מהמשטרה עמד בראש ועדת החקירה לבירור נסיבות טבח הספורטאים באולימפיאדה במינכן והיה  יו"ר ההתאחדות לכדורגל.

איזי מן: רב-ניצב פנחס קופל הלך לעולמו ב-5 בנובמבר 1997, בגיל שבעים ותשע. על שמו של המפכ"ל השלישי ומפקד מג"ב הראשון, נקראו מטה משמר הגבול ובית המורשת החילי.
שודר בקול ישראל 3.12.12
200px-Koppel_Pinchas

הפסקול של המדינה – פרשת קו 300

תא"ל במילואים אפרים לפיד, לשעבר קצין מודיעין בכיר ודובר צה"ל:

ב-12 באפריל 1984 השתלטו ארבעה מחבלים על אוטובוס "אגד" בקו 300 לאשקלון ואילצו את הנהג להמשיך לרצועת עזה. היעד היה לשחרר מחבלים אסירים. במבצע החילוץ, ליד חאן יונס, הצליחו כוחותינו להציל את הנוסעים, להרוג שניים מהמחבלים החוטפים ולהוריד שניים אחרים לחקירה. בקרב נפלה החיילת אירית פורטוגז.

בדיווח הרשמי על תוצאות המבצע נמסר כי כל המחבלים נהרגו, אולם צלם העיתונות אלכס ליבק הצליח לצלם שניים מהמחבלים מובלים חיים לשטח צדדי.
פרסום התמונה בעיתון "חדשות", ללא הגשה לצנזורה, הביא לסגירת העיתון לשלושה ימים. זה היה עונש חריג מאוד בתולדות יחסי צבא-תקשורת בישראל.
יותר משנה וחצי אחרי האירוע מסרו שלושה בכירים בשירות הביטחון ליועץ המשפטי לממשלה על בידוי הראיות וחיסול המחבלים. בעקבות זאת דרש היועץ להעמיד את האחראים לדין.
ראש הממשלה שמעון פרס וממלא מקומו יצחק שמיר התנגדו ויזמו חנינה למעורבים מאנשי השב"כ עוד בטרם העמדה לדין.
אחד התוצרים המשמעותיים מהאירוע הזה לתפקודו של הארגון הוא חוק השב"כ שהתקבל בכנסת בשנת 2002.

צילום של אלכס ליבק, חתן פרס ישראל

הפסקול של המדינה – סמינר לוינסקי

אפרים לפיד, איש תקשורת וחוקר הציונות

סמינר לוינסקי נוסד לפני מאה שנה, בשנת 1912 בנוה צדק בתל אביב, שלש שנים לאחר שנחנכה אחוזת בית, עריסתה של העיר העברית הראשונה.
אישים ציוניים רבים הטביעו את חותמם על החינוך העברי בארץ בתחילתו: אלחנן לייב לוינסקי, אשר על שמו הסמינר נפטר ב 1910 והיה ממעצבי התרבות העברית של התקופה, מנחם אוסישקין, ממנהיגי "חובבי ציון" אשר דחף להקמת הסמינר. ניסן טורוב, אשר בהיותו בן שלושים הוזמן לנהל את בית הספר לבנות ביפו. לאחר מותו של לוינסקי נרתם מייד לנהל את הסמינר בחמש שנותיו הראשונות.
המורים בסמינר היו משה שרתוק, לימים שר החוץ, מורה לתורכית, המשורר יעקב פיכמן, והסופר אשר ברש מורים לספרות, חנינא קרצב'סקי והמלחין אנגל מורים למוסיקה ורבים נוספים.
בשנת 1938, עם מלאת כ"ה שנים לסמינר, הועבר המוסד לרחוב בן יהודה בצפון תל אביב . בתהלוכה מנוה צדק לבניין החדש נשאו דגל שנתפר ע"י המורה למלאכה לוין קיפניס ועליו נכתב "הבה נחיה למען ילדינו".
התלמידות בסמינר לוינסקי של אז היו בוגרות בית ספר יסודי ותעודת הסיום נקראה "כתב סמיכה" ללמדנו מה היה מעמדו של המורה אז.

בקולו של איזי מן: לטקס חנוכת הסמינר חיבר המורה למוסיקה חנינא קרצ'בסקי את המנגינה למילותיו של ישראל דושמן בשיר "פה בארץ חמדת אבות".

לוין קיפניס בשיעור

הפסקול של המדינה – הרצל רוזנבלום

תא"ל במיל' אפרים לפיד, לשעבר דובר צה"ל וחוקר הציונות:

הרצל רוזנבלום היה עיתונאי ופובליציסט, עורך "ידיעות אחרונות" יותר משלושים ושמונה שנים.
עלה ארצה בשנת 1935 והחל לכתוב בעיתון "הבוקר", שהיה מזוהה עם המחנה הפוליטי של הימין.
ב- 1948, כאשר פרשה קבוצת עיתונאים מ"ידיעות" והקימה את "מעריב" הזעיקו המו"לים, בני משפחת מוזס, את רוזנבלום להיות עורך "ידיעות אחרונות".
הוא כתב שם את מאמר המערכת מדי יום ופעל בשיתוף פעולה הדוק עם דב יודקובסקי, שהיה מרכז המערכת, להפוך את העיתון לנפוץ ביותר במדינה.

המשולש: נח מוזס, הרצל רוזנבלום, דב יודקובסקי היה משך שנים נוסחה סודית להצלחה מסחררת במיצובו של "ידיעות אחרונות" כאימפריה תקשורתית.

עם הקמת המדינה היה מהחותמים על מגילת העצמאות מטעם הרווזיוניסטים בשם העברי הרצל ורדי.

בנו, משה ורדי, המשיך את דרכו והיה לימים העורך הראשי של "ידיעות". גם נכדתו, שרית רוזנבלום, היא עיתונאית בכירה בעיתון זה.

הפסקול של המדינה – אהרון יריב

תוכנית: רגע אחד – הפסקול של המדינה
תאריך: 27/08/2012
שעה: 00:16:27
רשת:רשת ב

תא"ל אפרים לפיד, מוותיקי חיל המודיעין מספר על אהרון יריב אלוף בצה"ל וראש אגף המודיעין ושר בממשלת ישראל.

רוני דניאל: הנה אהרל'ה יריב שולף את הפרקר השחור שלו וחותם עתה על המסמך, והשעה היא  עתה בדיוק שלוש ועשרים.
איזי מן: אהרון יריב אלוף בצה"ל ראש אגף  המודיעין ושר בממשלת ישראל.
רוני דניאל: רגע היסטורי, בחיוך..
איזי מן:  תא"ל במילואים אפרים לפיד מוותיקי חיל המודיעין.
תא"ל מיל' אפרים לפיד: אהרון אהרל'ה יריב נולד בלטביה. הוא עלה ארצה ב-1935 למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. בהיותו בן  19 הצטרף להגנה ואחר כך התגייס מטעם הישוב העברי לצבא הבריטי והגיע לדרגת סרן. אחד תפקידיו המשפיעים ביותר בשנות החמישים היה  מפקדו הראשון של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל המוכר כפו"מ. משם עבר לתפקיד נספח צה"ל בארצות הברית וקנדה ובשובו נתמנה למפקד חטיבת גולני.
בשנת  1963 ועד  1972 היה יריב ראש  אגף המודיעין של צה"ל, אלה היו תשע שנים, שאני מכיר אותם גם באופן אישי, של ביסוס  מעמדו של המודיעין הצבאי כמעריך הלאומי וכבעל יכולות איסוף מהטובות בעולם. שיא התפקיד בעיניו היה להכין את המודיעין למלחמת ששת הימים ומאז נקבע  שישה ביוני ליום החיל  לדורותיו.
רוני דניאל: האנשים שלנו מדפדפים בניירות ומחייכים אחד לשני, הנציגים המצרים נראים קפואים הרבה יותר. הנה חילופי חיוכים הדדיים מהשולחן שלנו לשולחן המצרי.
איזי מן: כתבתו של רוני דניאל על חתימת ההסכם בקילומטר המאה ואחד לסיום מלחמת יום הכיפורים. על ההסכם בשם ישראל חתם אהרון יריב. כאשר פשט את מדיו היה יריב יועץ לענייני טרור ומיוזמי מבצע "זעם האל" לחיסול מבצעי הטבח במינכן ושולחיהם. לאחר מלחמת יום הכיפורים עמד בראש צוות המו"מ עם המצרים.  בהמשך היה שר התחבורה ושר ההסברה. כאשר פרש מהפוליטיקה הקים את "המרכז למחקרים אסטרטגיים על שם יפה" ועמד בראשו עד למותו. אהרון יריב  1920-1994.
* רגע אחד הפס קול של המדינה, עורך ומגיש איזי מן.
להאזנה לתכנית

"רגע של עברית" – ציון, ציונות, ראשון לציון, נס ציונה

ציון הלא תשאלי – מונחי הציונות

(פתיחה: המנגינה  של השיר "שאו ציונה נס ודגל")

מנחם פרי: היום, כ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל, הוא הזדמנות מצויינת בשבילנו להכיר את גווניה של המילה ציון וציונות. נעשה זאת בשמחה בעזרתו של

אפרים לפיד, תא"ל במילואים , חוקר היסטוריה ציונית ולשעבר דובר צה"ל

אפרים בבקשה:

היום, כ' בתמוז, כאמור, יום פטירתו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה , נגלה כמה ציוני דרך במילים ציון וציונות.

הרצל, בעל הזקן, נפטר בעודו בן 44 בלבד והספיק לעשות כה הרבה.

הוא כינס, בהיותו עיתונאי בן 37, בשנת 1997  בבזל בשווייץ, את הקונגרס הציוני הראשון. מאז אנו מדברים על תנועת הציונות שמטרתה להביא את היהודים לשכון בציון, היא ארץ ישראל, מדינת ישראל.

עוד לפני כן במאה ה 19 היתה תנועת "חובבי ציון " , אשר נוסדה ברומניה וברוסיה כתגובה לתופעות האנטישמיות אז. הוגי הדעות של "חובבי ציון" היו פינסקר, ליליינבלום והרב מוהליבר.

על כולם שמות רחובות בארץ , אשר כדאי לדעת מי מאחורי השם.

לפני שאנו מגיעים לירושלים בכביש מספר 1 אנו רואים על הר גבוה את מבשרת ציון שהיא הישוב המאוחד של מבשרת ירושלים ומעוז ציון.

זו, כמובן, תזכורת לפסוק מישעיהו "על הר גבוה עלי לך, מבשרת ציון".

ברחבי הארץ מזכירים לנו ישובים נוספים את המילה ציון :

המושבה שהקים הברון ב 1882 ראשון לציון שהפכה לימים לעיר הרביעית בארץ לפי מספר תושביה.

שנה לאחר מכן, בשנת 1883, נוסף ישוב ציוני סמוך: נס ציונה.  בזכותה נזכור את שירו של נח רוזנבלום

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

(כמה שניות מהשיר "שאו ציונה נס ודגל")

 הראשון לציון הוא גם תוארו של הרב הספרדי הראשי לישראל, מקורו בפסוק מישעיהו:

"ראשון לציון הִנֵּה הִנָּם ולירושלים מְבַשֵׂר אֶתֵּן". כינוי זה הודבק לרב של הקהילה היהודית בירושלים עוד במאה ה 17 . עם הקמת הרבנות הראשית בשנות העשרים של המנדט הבריטי ניתן הכינוי לרב הספרדי שכיהן ביחד עם רב ראשי אשכנזי וכך נוהג הדבר עד היום.אלה היו מקצת ציוניוני הדרך של המילה ציונות בחיינו.

מנחם פרי: תודה, אפרים לפיד,  "ובא לציון גואל"

יולי 2012